יעל רון סננט

עיכוב/ליקוי שפתי

שפה הינה מערכת סימנים שרירותיים ומוסכמים המשמשת לתקשורת בין אישית.

נתחיל מהסבר קצר על רכישת הבעה שפתית:

כבר בגיל חצי שנה תינוק מתחיל להשמיע קולות הדומים להברות בשפת אמו כגון באבא, גאגא. סביב גיל שנה מתחילות להופיע מילים ראשונות בהן משתמש הילד להשיג את מבוקשו, וסביב גיל 18 חודשים מתרחש מה שנקרא בעגה המקצועית "פרץ לקסיקאל". פרץ לקסיקאלי הינו מושג המתאר תופעה בה התינוק מוסיף מספר רב של מילים חדשות לאוצר המילים שלו, עד כי נדמה שכל יום הוא אומר משהו חדש. עד גיל שנתיים מצליח הילד לצרף יחד שתי מילים בצורה מגוונת - לא רק "אמא בואי", אלא גם "אבא בוא", "כלב בוא", "דני בוא" וכדומה. מכאן הפעוט מתחיל לבנות משפטים פשוטים ההולכים ומתרחבים למשפטים ארוכים יותר ומשוכללים יותר, המצטרפים יחד למסר שלם. בגיל שלוש ילד אמור להיות מסוגל לנהל שיחה של ממש עם הוריו. בגיל 5-6 מתפתחת אצלו היכולת לספר סיפור או חוויה באופן קוהרנטי וברור.

 

בבואנו לבחון את הרמה השפתית של הילד, אין להתייחס לאיכות הדיבור וההגיה. גם אם הילד משבש את ההגיה, מחליף הברות, משמיט צלילים וכדומה עד כדי כך שרק הוריו מסוגלים להבינו, כל עוד הוא בונה משפטים לפי חוקי הדקדוק והתחביר, ומשתמש באוצר מילים עשיר, הרי שרכישת השפה שלו מתקדמת באופן תקין. הבעיה של ילד כזה נחשבת לבעיית היגוי ולא בעיית שפה.

 

במקביל ליכולת ההבעה השפתית מתפתחת יכולת הבנת השפה. תינוק מתחיל לקשר בין מילים מדוברות לבין העולם סביבו וכך רוכש יכולת הבנת מילים. רכישת המשמעות האמיתית והכוללת של מילה היא הדרגתית ותלויה בגיל הילד וידע העולם שלו. למשל תינוק קטן חושב שהמילה "אמא" מתייחסת רק לדמות אותה הוא מזהה בתור אמו. זה נקרא "צמצום יתר" של משמעות המילה. לאחר מכן הוא מזהה שיש עוד ילדים שאומרים "אמא" ולא מתכוונים לקרוא לאמו. בשלב זה הוא עושה "הכללת יתר" וחושב שכל אשה היא "אמא". רק לאחר שהוא גדול מספיק הוא מבין את המשמעות המדוייקת של המילה: "אמא "היא אשה שיש לה צאצאים.

לאט לאט הילד מעשיר את אוצר המילים שלו. הוא לומד פעלים, מילות יחס ומילות קישור. הוא מתחיל להבין את היחסים בין המילים לפי סדר המילים במשפט ומבין משמעות של בקשות, הוראות, שאלות וסיפורים. ילד קטו יכול להבין ולבצע הוראה פשוטה כגון שים אצבע על האף. הוא מבין שאלות כמו איפה? ו-מי?. ילד בו שלוש מבין כבר שאלות מורכבות יותר כגון כמה?, מה? ולמי? ויכול לבצע הוראות מורכבות כגון "שים את הבובה הגדולה על הכסא האדום".

 

עיכוב שפתי מתאר מצב בו קיימת סטייה מהנורמה של גיל רכישה. הילד כבר הגיע לגיל סיום שלב ברכישת שפה, ועדיין לא רכש את היכולות השפתיות המתאימות לשלב זה. למשל ילד בגיל 18 חודשים שעדין לא רכש מילים ראשונות, או ילד כבן שנתיים וחצי שעדין משתמש במבעים בני מילה אחת בלבד ואינו מצרף 2-3 מילים יחד.

ליקוי שפתי מתייחס לאיכות השפה. למשל כאשר ילד בונה משפטים, אך סדר המילים במשפט אינו תקין, או ילד אשר משתמש במילות קישור שלא במקומן הנכון.

לילדים רבים ישנם קשיי שליפה. מושג זה מתאר מצב בו הילד מכיר את המילה אך הוא מתקשה לשלוף אותה מהזכרון כאשר הוא רוצה להשתמש בה. מצב זה קיים אצל כל אחד ואחד מאתנו כשמדובר במילים נדירות, בשמות של אנשים וכדומה. אנו קוראים לזה "על קצה הלשון". אצל ילד עם קשיי שליפה מצב זה קורה גם עם מילים שכיחות ויומיומיות וגורם לו "להתקע", לוותר על מה שרצה לאמר, להגיד מילה דומה למילה אותה הוא מתקשה לשלוף בצליל או במשמעות (קמח במקום קרח, ג'ירפה במקום זברה), או לדבר סחור סחור.

 

מתי לפנות לקלינאית תקשורת?

• כאשר ההורים חושדים בבעיה בהבנת שפה

• כאשר ההורים חשים כי הילד מתקשה להביע את עצמו

• כאשר הגננת/מורה מפנה לאבחון עקב חשד לעיכוב ברכישת השפה או ליקוי שפתי

• כאשר הרופא המטפל/צוות טיפת חלב חושדים כי קיים עיכוב שפתי או ליקוי שפתי